שלומית דקל
לידה |
27 ביוני 1928 טאלין, אסטוניה |
---|---|
פטירה |
14 באוגוסט 2024 (בגיל 96) ירושלים, ישראל |
מדינה | ישראל |
תאריך עלייה | 1936 |
מקום מגורים | ירושלים |
ידועה בשל | האישה הראשונה שהופיעה בטלוויזיה הלימודית בישראל |
השכלה | |
שלומית דקל (27 ביוני 1928 – 14 באוגוסט 2024) הייתה אשת חינוך ישראלית ולוחמת פלמ"ח. האישה הראשונה שהופיעה בטלוויזיה הלימודית בישראל, ובטלוויזיה בישראל בכלל.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייה והעלייה לארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]דקל נולדה בטאלין, בירת אסטוניה, לאברהם קוסוצקי ולתמרה לבית צ'ורני. אביה, איש חינוך וראש התנועה הציונית בטאלין, פעל לקידום התנועה הציונית והעלייה לארץ ישראל ודיבר עם בתו בשפה העברית בלבד משנות ילדותה המוקדמות.
לאחר עליית היטלר לשלטון בגרמניה, נשלח אביה של דקל כציר לקונגרס הציוני בלוצרן, שווייץ, ושם פגש את נציגי היישוב בארץ ישראל, ופעל לקבלת האישורים הנדרשים לעלייה לארץ ישראל. בשנת 1936 עלתה המשפחה לאונייה "פולוניה" בדרכה לארץ ישראל. מרבית בני משפחתה של דקל באסטוניה נספו בשואה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. שלומית והוריה היו בין המעטים מיהודי אסטוניה שעלה בידם להימלט.
בגיל 16 התקבלה דקל לתוכנית לתלמידים מצטיינים בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים, ובסיום התיכון המשיכה ללימודים בסמינר למורים. 1947, שנת הלימודים האחרונה שלה בסמינר למורים דוד ילין, התקצרה בשל המצב המדיני, וכך היא התגייסה לשורות הפלמ"ח.
לוחמת פלמ"ח
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 ביוני 1946 נעצר אביה של דקל בקיבוץ יגור במהלך השבת השחורה. במוצאי יום הכיפורים של אותה שנה, פגשה את יצחק דקל (דוקי). יצחק התגייס לשורות הפלמ"ח כבר ב-1943 לאחר שסיים את לימודיו בתיכון ליד"ה והצטרף לכוחות הרזרבה. כחצי שנה לאחר תחילת הלימודים באוניברסיטה, נקרא יצחק לשוב לחטיבת הראל כמפקד האמון על ליווי השיירות לירושלים. שלומית התגייסה בעקבותיו בשנת 1947 לחטיבה, תחת פיקודו של יצחק רבין.
שלומית ודוקי ליוו את השיירות האחרונות לירושלים, תוך הסתרת תחמושת ונשק על גופם, עד להפסקתן המוחלטת על ידי שלטונות המנדט הבריטי בתקופה שקדמה להכרזת העצמאות ב-14 במאי 1948.
שלומית ויצחק דקל נישאו בנוכחות קהל אורחים מצומצם בהפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות. לפני שחרורה מהשירות בפלמ"ח שרתה דקל בשני תפקידים נוספים – אלחוטאית באבו גוש ומורה לעברית בקיבוץ חולדה לחיילי גח"ל (גיוס חוץ לארץ).
עשייה חינוכית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שחרורה החלה דקל ללמד בבית הספר בית חינוך ע"ש חיים ארלוזורוב, נתנה שיעורים פרטיים בחשבון ולימדה עברית בבית ספר ערב לפועלים. בתקופה זו נולדו שלושת ילדיה: עופר, לאה ומיכל.
ב-1964, לאחר כעשור בתחום ההוראה, נבחרה דקל ללמד מתמטיקה על מסך הטלוויזיה, עוד בטרם הוקם הערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית.
ב-24 במרץ 1966, ב-12 בצהריים, הפכה דקל לאשה הראשונה בישראל שהופיעה בטלוויזיה, בשידור ההיסטורי בו נחנכה הטלוויזיה הלימודית. בטקס נאמו בין השאר שר החינוך זלמן ארן והלורד ויקטור רוטשילד.[2]
את שיעורי המתמטיקה המשודרים כתבה והגישה דקל בעצמה, בלוויית הבובה "דודו" אותה הפעילה הבובנאית נעמי יואלי.
בשנת 1966, זכתה בפרס על השיעור "המעגל והעיגול" לכתות ז' בתחרות בינלאומית לשידורים חינוכיים בטוקיו, יפן, שנערכה על ידי שירות השידור היפני בחסות איחוד שירותי השידור האירופאים.[3][4]
לאחר כחמש שנים בטלוויזיה וכמאה שיעורים משודרים, פרשה דקל מהמסך ושבה להוראה.
דקל סיימה בהצטיינות תואר ראשון בחינוך וספרות ובמקביל לימדה הוראת חשבון בסמינר למורים דוד ילין.
לאחר מכן המשיכה לתואר מוסמך ועבדה כמרכזת מסלול חטיבת הביניים במתמטיקה בסמינר, וכן לימדה בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית. בהמשך סיימה דקל תואר מוסמך בחינוך ובתקשורת ולמדה לתואר מוסמך נוסף ביידיש, שניהם באוניברסיטה העברית.
במסגרת הלימודים התבקשה דקל על ידי פרופסור דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, ופרופ' שלמה (סימור) פוקס שעמד בראש בית הספר לחינוך באותה התקופה, לכתוב תוכנית לימודים שתעסוק בחשיבה בתנאי אי ודאות. בהדרכת פרופ' כהנמן ופרופ' עמוס טברסקי כתבה ספר לימוד, מדריך למורה ומאמרים יחד עם פרופ' רות בייט-מרום לשכלול החשיבה בתנאי אי ודאות.[5]
לאחר פרישתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פטירתו של דוקי בעלה בגיל 67 ופרישתה לגמלאות, התנדבה במתן תמיכה נפשית בארגון ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), שם הייתה פעילה יותר מעשרים שנים. כמו כן, היא ריכזה בהתנדבות את תוכניות התרבות בארגון ותיקי ההגנה והתנדבה ביד ושם בתרגום מסמכים מיידיש לעברית.
ד"ר נעמי יואלי, שהייתה תלמידתה של דקל בבית הספר ארלוזורוב ושותפתה לתוכנית הטלוויזיה כמפעילת הבובה דודו, כתבה על דקל:
שלומית דקל היא בעיני, כמו בעיני כל חבריה ומוקיריה, דמות מופת בסגולותיה החינוכיות, האינטלקטואליות והאנושיות ובעלת זכויות רבות בעיר ירושלים איתה כרכה את גורלה עוד מימי הפלמ"ח כאשר ליוותה שיירות בדרך לעיר הנצורה… שלומית יוצאת דופן ביכולתה לתרום מכל הטוב שבה לכל מעגלי החיים הסובבים אותה: המשפחה, החברים, הקולגות למחקר, התלמידים הרבים וגם רבים רבים שלא פגשו בה אך נעזרו בעצותיה, בנדיבותה ובגישה החיובית יוצאת הדופן שלה... השילוב של אשת מחקר ומעשה, של תרומה חברתית עם איזון משפחתי ייחד ומייחד עד היום את שלומית.
— מכתב מאת נעמי יואלי, 28 בדצמבר 2007
דקל התגוררה בירושלים, הייתה נשואה ללוחם הפלמ"ח יצחק (דוקי) דקל עד למותו ב-1992.[6]
נפטרה באוגוסט 2024. הותירה אחריה שלושה ילדים, נכדים ונינים.
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Beyth-Marom, R. & Dekel, S. Thinking under uncertainty: A textbook for junior high school students. The Ministry of Education, 271 pp., 1983.
- Beyth-Marom, R. & Dekel, S. Thinking under uncertainty: A Manual for Teachers. The Ministry of Education, 132 pp., 1983.
- Beyth-Marom, R. & Dekel, S. An elementary approach to thinking under uncertainty. Translated and adapted from Hebrew by: Ruth Beyth-Marom, Ben- Zion Marom and Sarah Lichtenstein. Lawrence Erlbaum Associates, 154 pp., 1985.
- Beyth-Marom, R. & Dekel, S. A curriculum to improve thinking under uncertainty. Instructional Science, 12 (1983), 67-82.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלומית דקל, באתר הפלמ"ח
- "מספרים רציונליים – כיצד מחלקים" (חלק א') תוכנית הטלוויזיה החינוכית עם המורה שלומית דקל.
- "מספרים רציונליים – כיצד מחלקים" (חלק ב') תוכנית הטלוויזיה החינוכית עם המורה שלומית דקל.
- יעקב בר-און, המחנכת הלאומית, באתר ynet, 17 בספטמבר 2003
- אמיר קמינר, מורים בשחור לבן, באתר ynet, 2 בפברואר 2012
- ראיון טלוויזיוני עם שלומית דקל מתוך התוכנית "החיים מתחילים", סרטון באתר יוטיוב
- שגיא בן נון, המורה של המדינה: ריאיון עם שלומית דקל, המגישה הראשונה בטלוויזיה בישראל, באתר וואלה, 10 במרץ 2016
- עופר אדרת, פרידה מהמורה המיתולוגית מהטלוויזיה הלימודית, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יואב בירנברג, שלומית דקל, המורה למתמטיקה שחתומה על שידור הטלוויזיה הראשון בארץ, הלכה לעולמה, באתר ynet, 18 באוגוסט 2024
- ^ "שידורי הטלוויזיה נפתחו בשיעור מתמטיקה" (הצופה, 25 במרץ 1966)
- ^ "דודו והשלומית" - כתבה מעיתון מעריב אודות קבלת פרס בינלאומי ביפן על השיעור המשודר של שלומית דקל "המעגל והעיגול", 23 בנובמבר 1966 http://www.jpress.org.il/Repository/getFiles.asp?Style=OliveXLib:LowLevelEntityToSaveGifMSIE_TAUHE&Type=text/html&Locale=hebrew-skin-custom&Path=MAR/1966/11/25&ChunkNum=-1&ID=Ar05802&PageLabel=58
- ^ "שיעור בטלוויזיה - פרס יפאני" - כתבה מעיתון מעריב אודות קבלת פרס בינלאומי ביפן על השיעור המשודר של שלומית דקל "המעגל והעיגול", 25 בנובמבר 1966 http://www.jpress.org.il/Repository/getFiles.asp?Style=OliveXLib:LowLevelEntityToSaveGifMSIE_TAUHE&Type=text/html&Locale=hebrew-skin-custom&Path=MAR/1966/11/23&ChunkNum=-1&ID=Ar01001&PageLabel=10
- ^ קישור למאמר שכתבה שלומית דקל עם פרופ' רות בייט-מרום: http://link.springer.com/article/10.1007/BF00120902
- ^ יצחק דקל באתר הפלמ"ח
- נשות חינוך ישראליות
- אנשי חינוך ישראלים
- הטלוויזיה החינוכית הישראלית - אישים
- ישראלים ילידי אסטוניה
- נשות העלייה החמישית
- אנשי העלייה החמישית
- בוגרות התיכון ליד האוניברסיטה
- בוגרי התיכון ליד האוניברסיטה
- בוגרות המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
- בוגרי המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין
- לוחמות הפלמ"ח
- לוחמי הפלמ"ח
- ישראליות שנולדו ב-1928
- ישראלים שנולדו ב-1928
- ישראליות שנפטרו ב-2024
- ישראלים שנפטרו ב-2024
- יהודים הקבורים בבית הקברות סנהדריה